הצלם שהיווה עליי הכי הרבה השפעה הוא ברנדון סטנטון.
ברנדון הוא צלם, סופר ובלוגר מניו יורק.
מאז 2010 ברנדון צילם מאות דיוקנאות, בעיקר בניו יורק, של אנשים שחיים ועובדים, בליווי שיחות על חייהם.
הוא התחיל להתעניין בצילום כאשר הוא פוטר מעבודתו כנהג מוניות, ופיתח את תחביבו כצלם לעבודה בשמרה מלאה.
ברנדון פתח עמוד פייסבוק בשם "Humans of New York", והחל לעלות לשם תמונות של אנשים שפגש ברחוב, ותמיד עם מידע על המצולמים, לפעמים כמה מילים ולפעמים פסקה.
בהתחלה הוא נמשך לקצוות שיש לניו יורק להציע – סטייל יוצא דופן, שיער צבעוני, קעקוע ייחודי, קומפוזיציה שקפצה לעיניו, אבל עם הזמן החלו הכיתובים לתפוס מקום מרכזי יותר ויותר – ולעניין גם את העוקבים, שהיה להם הרבה יותר תוכן להתייחס אליו, וגם את סטנטון עצמו.
סגנון הצילום של ברנדון הוא פורטרטים של אנשים כאשר לרוב הם מסתכלים למצלמה, עם עומק שדה רדוד.
אני נתקלתי בברנדון לפני כמה חודשים, כאשר עשיתי עבודה בצילום, והוא מיד משך את עיניי. אהבתי את סגנון הצילום שלו, הצורה בה הוא הבליט את הדמות מהרקע, ואת כך שהיה לו מאוד חשוב הקשר האישי עם המצולמים, ולדעת עליהם קצת לפני שמצלם אותם.
לקחתי השראה מברנדון בסגנון בצילום שלו, גם אני צילמתי פרוטרטים, ניסיתי להבליט את הדמות מהקרע, ולצלם בעומק שדה רדוד.